|
באותו מקום בו שכן הבלאומליך המיתולוגי ברוטשילד ואחריו בא העטרה, נפתח לפני מספר שבועות בר חדש- השמפינה. רק על פי השם אפשר להבין את הז'אנר אשר רחוק אלפי שנות אור מקודמו. הדאנס בר הצעיר והמיוחצן הפך עורו והתבגר קלות. השמפינה הוא בר שמתמחה בשמפניות כמובן, ופה יש לשים את ההבדל בין זה למקומות דומים בעיר כמו הצ'אמפה למשל (שנמצא לא רחוק משם).
את הצ'אמפה אפשר להגדיר כבר קאוות עם אווירת בר לכל דבר. פה האווירה והקונספט מעט שונים. אווירה בוגרת ואליטיסטית, תל אביבית "מגניבה" או "שיק" או איך שלא קוראים היום לאווירה פלצנית.
המקום לא גדול במיוחד ומעוצב בצורה חכמה כך שיש כמה אופציות התמקמות. מצד ימין בכניסה כמה שולחנות קטנים, באמצע עמדת דיג'יי ובסוף החדר מצד שמאל נמצא בר דיספליי. דיספליי האלכוהול לא מרשים במיוחד אך שמפניות יש בשפע כמובן. מכל הסוגים,מכל המחירים (מ-
29
ש"ח עד
2600
ש"ח). בנוסף ישנם בקבוקונים עם תרכיז בטעמים על מנת להוסיף לשמפניה הספציפית לפי בחירת הלקוח.
בחוץ ממוקם בר נוסף, עגול וגדול יחסית. בקיצור, יש אופציה לכל לקוח: בר דיספליי,בר פיק-אפ או סתם שולחנות. השירותים מקושטים בכל מיני פניני חכמה של דמויות היסטוריות שקשורות לשמפניה (נחמד,חומר קריאה בשירותים זה תמיד טוב). לזכותם יאמר שהגעתי ביום שני וכל האופציות היו מלאות.
התאורה הייתה גבוהה יחסית והסאונד במידה, לא גבוה ולא נמוך, הפלייליסט היה בעיקר אלקטרו בכל מיני ווריאציות.
הגילאים-באזור ה-
30
פלוס והאוכלוסיה מורכבת בעיקר מתל אביבים פז"מניקים, פליטי ריאליטי או סתם אנשים עם כובע. לא ברור מתי ולמה כובע נהיה פריט לבוש לגיטימי בברים ולא מעניין אותי איזה כובע זה, אבל אין ספק שזה מוביל לאותה אווירה שדיברתי עליה.
ישנם מקומות שאני לא צריך אפילו להיכנס אליהם כדי לדעת אם אני איהנה בהם או לא, מספיק לי לשמוע קצת אלקטרוני ואני ישר עושה פרסה, לכן מראש ידעתי שזה לא הז'אנר שלי. ובכל זאת אנשים כן נהנו שם, הייתה אווירת מינגלינג בחוץ ואף אחד לא מיהר לשלם חשבון וללכת.
|