קצת היסטוריה על שב"ק ס': ההרכב, שהחל את פעילותו בשנת 92', הגיע לשיאו באמצע ולקראת סוף שנות ה-90, במקביל לתור הזהב של להקות הרוק הישראלי בעשור ההוא. הקהל, הביקורת ובעיקר המעריצים לא ידעו כיצד לקבל את בשורת ההיפ-הופ בעברית בדרך כלשהי שאינה התלהבות. מוקי, פילוני, מירו, חמי, פלומפי B , ג'יימס, דוידי ובהמשך גם נמרוד רשף, נהפכו לכוכבים קבועים בטורי הרכילות, במדורי המוזיקה ובעמודי העיתונים. ממש לא רע בעבור חבורת בני עשרים שהקימו להקה הנשענת על ראשי תיבות של "שופים, בופים, קטעים וסחטיינים", ושהציעו טקסטים ילדותיים ושוביניסטיים במין חיקוי לבנטיני של ראפ אמריקני קשוח ומסוקס. לא מעט רואים בשב"ק ס' אף את אבן היסוד ממש להקמתם ולפריצתם בהמשך של הרכבי ואמני היפ-הופ ומוזיקה שחורה בניואנס ישראלי, ובאלבומיהם השונים (ובעיקר "בעטיפה של ממתק" מ-97' שהפתיע עם מעמד אלבום הפלטינה אליו הגיע) כמצע שעליו צמחה בהמשך הסצנה השחורה בארץ.  

כך או כך, דומה ש"נופל וקם" מתחבר עם מגמת הרטרו העוטפת את המהלכים האחרונים של חברי ההרכב. כזכור, ההרכב ביצע הופעות איחוד מתוקשרות באביב 07' (כולל זאת באמפי-פארק רעננה, שהופסקה בעיצומה בשל תלונות על רעש) ובתחילת 08', ובעיקר הופיע מחדש והמציא את עצמו מחדש באמצעות "בום קרנבל" (ובאמצעות ההופעה המדוברת עם היהודים ומוש בן-ארי בהאנגר 11). וגם מבלי יותר מדי היסטוריה מוזיקלית ותרבותית, הרי שסרט מעין זה יאפשר מבט ועיון-מחדש בשילוב המקורי שביצעה שב"ק ס' בין ראפ, פאנק והיפ-הופ והרחבת הסקאלה של מה שנחשב כ"צליל הישראלי", אפילו זה של גלגל"צ. הדבר נכון שבעתיים כאשר מזכירים את העובדה החשובה שאותו בן-נון ממש ביים את הקליפים הכמעט קלאסיים של "מכופף הבננות" ו"אימפריה".

הייחוד של "נופל וקם" מתמקד בהצצה האותנטית אל מאחורי הקלעים של תעשיית המוזיקה שלנו, על תדמיותיה, רכיביה האנושיים והמסחריים ומורכבויותיה. בפרק זמן כלל לא קצר, שנמשך הרבה אל מעבר לתכניותיה המקוריות של ההפקה, נפרשת בפני הצופים פנורמה קרובה ואמיתית למדי על הסאבטקסט ועל תהליכים ואירועים שלעיתים חשופים פחות מכפי שחשבנו תחילה.

נופל וקם

הקרנות הבכורה יתקיימו תחילה בשני (12/10), 21:30, סינמטק תל-אביב; ולאחר מכן ב-13/10 (22:00), ב-16/10 (חצות), ב-20/10 (17:45) וב-24/10 (22:00), שפרינצק 2,