תעשיית המוזיקה והטלוויזיה מלאה באנשים שהעשייה שלהם מוכרת הרבה יותר מהם, זה גם המקרה עם אסף בילט, שהסיכוי שאתם לא יודעים במי מדובר זהה לסיכוי שכנראה ראיתם עבודה שלו על המרקע.

עם רזומה של קליפים לאריאל הורוביץ, הדג נחש, רם אוריון, איזבו, אתניקס, תומר בן אפרים, שירה פרבר ועוד רבים וטובים בילט הופך לאחד מבמאי הקליפים העסוקים במדינה ואם יורשה לי להוסיף גם אחד המעניינים שבהם. הא, והוא גם קטף את פרס במאי השנה בתחרות פרסי ערוץ המוזיקה. אז תפסתי אותו לכמה שאלות על קליפים, מוזיקה ומה שביניהם.

"לפני שנתיים וחצי בערך פנה אלי ניצן חורש, סולן להקת אלקטרה ושאל אם אני יודע לעשות קליפים. בלי להתבייש שיקרתי ואמרתי שכן. השגתי מצלמה מחבר, שאחר כך התברר שבכלל היא מקליטה בשיטת השידור האמריקאית, צילמתי את אלקטרה בהופעה וערכתי בבית. זה היה די סיוט. למלא כמעט חמש דקות של שיר, כולל סולו מטורלל, בחומרים מהופעות. אבל עד היום רואים את הקליפ הזה די הרבה בערוץ המוסיקה."

"למה מסתתר, ולמה מתוסכל? ולמה מוזיקאי? יותר כוכב רוק.. זאת אמירה מעניינת. בכל מקרה, אני חצי מצמד בשם "מפעל הביצים" (www.myspace.com/theeggsfactory), מנגן גיטרה וסימפולים, מתקלט וכותב שירים, ככה שאני די מוציא את התסכול החוצה. בכל מקרה, אני חושב שחשוב לכל במאי-עורך להיות קצת מוסיקאי. בעיקר כדי לא להראות בקליפ נגן פורט ליין גיטרה, בזמן שבסאונד בכלל נשמע אקורד זועם."

"אורי גלר."

"בין החיים: מוריסי, They Might Be Giants ומאיר בילט, אבי, שהוא צייר ואני מת לעשות קליפ חצי מצוייר בשילוב איורים שלו."

"בקולנוע: אני מאד אוהב קולנוע סבנטיז, הרבה בי-מוביז, הורור וכו'. במאים שאני מחבב מאד הם סטיבן סודרברג, ספייק לי, כמובן גונדרי לגווניו (קליפים וסרטים)."

D.R.I - Oblivion (להקת פאנק מימי התיכון - אני מאד נוסטלגי)

Guy Gerber -Belly Dancing

רם אוריון - Gun Sucker

Reverend Horton Heat - Bad Reputation

Necro / Push it to the Limit

*למדתי לקרוא בגיל שלוש וחצי.

*בגיל חמש הלכתי לאבי לאיבוד ברחוב, כשהוא הסתובב הוא ראה שאני עומד ליד פח וקורא עיתון שהיה בפנים.

*מאז לא הפסקתי לקרוא ולחטט בפחי זבל.

*ממציא קומיקס חתרני נגד בית ספר בשם ספונג'ה-מן, על שרת שמציל את היום בסוף היום.

*מגלה את המקינטוש בגיל 15, ומאז חולה על תפוחים.

*עיצוב עטיפת תקליט טראנס אוריינטלי ליהודה קיסר המלך (וגם לאייל גולן, אבל נעזוב את זה).

*ועוד גיבור גיטרה: משתף פעולה עם רם אוריון ואחראי על הויזאוליה שלו, כולל קליפים, עטיפות ופוסטרים.

*אם כבר גיטרות, אז היום בו התחלתי לנגן על גיטרה חשמלית (אקוסטית זה לפוסיז) הוא תחנת תרבות חשובה.

*פוגש את חגית הביצה במסיבה ומאז היא המוזה שלי, ומופיעה כמעט בכל הקליפים שביימתי. הקמנו מפעל בישראל- מפעל הביצים, ומנפיקים להיטים משוגעים כמו "תוף תימני", "חיפשתי אותך בגוגל", והשלאגר החדש שבעבודה "נערת הטלפון שלי".

*הפעם הראשונה בה אני רואה פרויקט מוקרן במדיום הסופי שלו אליו הוא נולד והתכוונן: טלויזיה לקליפ, אריזה לסרט קולנוע. הרגשה של אב טרי."

"בעיקר דברים מהחיים: מריבות של אנשים ברחוב, קולנוע, פרסומות. אני מוצא שלמרות שבקליפ אתה יוצר עולם פנטסטי של דחלילים מהלכים, סלולריים מאוהבים ואנשים שמטיילים בדרום תל אביב עם טלויזיה על הראש, הכי חשוב לשמור על אנושיות ולדבר על חוויות אוניברסליות = גם איש הטלוויזיה בוהה בחלון ראווה של חנות מוצרי חשמל."

"פותח דוכן טורנטים בנמל ת"א, כקונטרה לעולם הטורטיות."

"שנות השבעים בתל אביב, כשהיית צריך להרקב ליד הטלפון בשביל סיכוי שתהיה אופציה אולי לדייט. זו גם תקופה לא רעה לצווארונים."

"הסאונד של האפטר גומר לרנדר."

"רוב הדברים שאנשים קוראים להם "זבל" כמו עיתונים ישנים, תקליטים, אלבומים. אני משתדל לאסוף כמה שיותר חומרים כאלה, גם עבור אלמנטים וגם עבור טקסטורות. אוסיף עוד שזה עולה לחברה שלי בבריאות..."

"הייתי רוצה לומר "על סט הקליפ ה- 200 שלי", אבל זה קצת קשה. היית שמח אם בעוד 10 שנים (אפשר גם בפחות) היחס של תעשיית המוסיקה לקליפים, יצירתם והפקתם ישתנה. כיום התקציבים בהם מופקים קליפים הם זעומים ביחס לתקציבים של פרסומות ופרומאים, ומדובר בכלי שהוא פרסומי ותדמיתי.

כולי תקווה שהתעשייה תקבל בעיטה שתעורר אותה למצוא מודל כלכלי הוגן ומתגמל על היצירה שלנו, כך שגם עוד 10 שנים אני אוכל לביים קליפים וליהנות."

לאתר שלו